המכונות הלומדות לקרוא כתב יתדות

מזמור בבל, שככל הנראה חובר סמוך לתחילת האלף הראשון לפנה״ס, נעשה לימים לטקסט לימודי שתלמידים בבליים העתיקו כתרגיל כתיבה. הוא היה להיט בימיו, שוכפל שוב ושוב על חרס. אחר כך נפלה בבל, החרס נשבר, השברים התפזרו בין מוזיאונים ומצבורי חפירה, והשיר נעלם כמעט אלפיים שנה.

ב-2025 הוא שב. לא משום שמישהו חפר עותק שלם, אלא משום שמחשב במינכן זיהה ששלושים שברים שבורים, המונחים במגירות שונות, כולם היו חלקים מאותו שיר.

הספרייה שהייתה לוח שבור ענק אחד

בין האשורולוגים רווחת בדיחה ישנה: יום אחד מישהו יבין שמעולם היה רק לוח כתב יתדות אחד, והוא פשוט נשבר למיליון חתיכות. הבדיחה היא למעשה תיאור של המקצוע. כתב היתדות, אותו כתב טְרִיזִי שנלחץ אל החרס הרטוב ברחבי המזרח הקדום, שורד ברובו רק כשברים. חוקר עשוי להעביר קריירה שלמה בחיפוש אחר הרסיס הממשיך את הטקסט של הרסיס שלפניו.

זו הבעיה שאנריקה חימנס יצא לתקוף באוניברסיטת מינכן. מאז 2018 מצלם מיזמו, "הספרייה הבבלית האלקטרונית", ומתעתק את כתב היתדות של העולם, ובונה מסד נתונים המכיל כיום כ-25,000 לוחות ויותר מ-350,000 שורות טקסט. החלק המחוכם הוא מה שהתוכנה עושה בו. בשואלה טכניקה מהאופן שבו ביולוגים מיישרים גדילי DNA, היא משווה כל שורה לכל שורה אחרת ומסמנת שברים שסביר שהם מתחברים.

התוצאות אינן דקות. חימנס אומר זאת בפשטות: ב-150 השנים הראשונות של חקר כתב היתדות, מצאו החוקרים כ-6,000 מקומות שבהם שברים מתחברים. מיזמו מצא כ-1,500 בחמש שנים בלבד. זהו ההבדל בין חיים שלמים של מיצמוץ עיניים לחיפוש הרץ במשך לילה.

"המזמור לבבל" היה אחד הפירות. האלגוריתם קיבץ שלושים שברים מעשרים לוחות שונים, ומהם קמו כשני שלישים משיר אבוד בן 250 שורות, ובכללם העדות הכתובה הראשונה שיש לנו על תפקידי כוהנות בבל. טקסט שילדים ידעו פעם בעל פה, נעלם מכל חוקר מודרני עד שמכונה הרכיבה אותו מחדש.

מה המכונה יכולה ומה אינה יכולה

כדאי לדייק במה שפירושו באמת "בינה מלאכותית קוראת כתב יתדות", כי הגרסה הישרה מעניינת יותר מן הרעש.

המכונה מצוינת בהתאמה ובחיזוי. לצד חיבור השברים, צוותים אחרים אימנו מודלים למלא שברים קטנים בלוחות פגומים, בניחוש הסימנים החסרים מן ההקשר בדיוק מפתיע, ואף להפיק תרגומים אנגליים גסים של האכדית. אך "גסים" היא המילה המכרעת. מודלי התרגום הטובים ביותר מקבלים, לפי המדד האוטומטי התקני, ציון נמוך בהרבה מן התרגום המסחרי הבשל, והם מפיקים ברצון אנגלית שוטפת שהיא פשוט שגויה. הם עובדים במיטבם על משפטים קצרים ונוסחתיים ונכשלים בהמראות ספרותיות.

ויש גבול עמוק יותר. סימני כתב היתדות רב-ערכיים: אשכול יתדות אחד יכול להיקרא בכמה דרכים, ורק ההקשר מכריע. אותה הבחנה, אותה "קריאה" של ממש, היא החלק שבני אדם עדיין עושים. המכונה מוצאת את החתיכות ומציעה את החיבורים. מה משמעות הטקסט מכריע חוקר.

חימנס בהיר בנקודה זו באופן מרענן. הטכנולוגיה, הוא אומר, לעולם לא תחליף לגמרי את העבודה המדעית האנושית; מתנתה האמיתית היא ההאצה. קטע הפרת שצוותו חילץ מן המזמור אומר זאת טוב מכל טיעון:

הפרת הוא נהרהּ, שכונן האדון החכם נוּדִימוּד.
הוא משקה את הָאָחוּ, מרווה את סבך הקנים,
ואפריו, בפריחה זוהרת, מצמיחים שעורה.

שום אלגוריתם לא כתב זאת. אלגוריתם רק מצא את השעורה, פזורה על עשרים לוחות שבורים, ונתן לאדם לנטוע אותה מחדש בשדה.

ההצלות השקטות

הסיפורים הטובים ביותר בעבודה זו כמעט ביתיים. כשתעתיקיו האבודים מכבר של חוקר בן המאה התשע עשרה, קרל בצולד, הוחזקו כאבודים לנצח, הם צצו בספרייה בהיידלברג והוזנו ישירות אל מסד הנתונים: כתב ידו של מת שקיבל חיים חדשים מתוכנה. צלמים עוברים על אוסף המוזיאון הבריטי לוח אחר לוח, אלפים מהם, כדי שלמכונה יהיה מה לקרוא. הרומנטיקה של התחום אינה רובוט הפורץ צופן. אלה אנשים סבלניים וקוד סבלני, יחד, המפתים מזמור לשוב אל הקיום.

חמש מילים מן החרס

השפה שמתחת לכל זה היא אכדית, לשונן השמית של בבל ואשור, והיא נגישה יותר משהיתדות גורמות לה להיראות:

• ṭuppu (טופו), לוח חרס, הדבר המורכב מחדש.
• ṭupšarru (טופשארו), סופר, מילולית "כותב לוחות".
• Bāb-ili (באב-אילי), בבל, "שער האל".
• Purattu (פוראתו), הפרת, נהר המזמור.
• šarru (שארו), מלך, אחת המילים הראשונות שכל תלמיד כתב יתדות פוגש.

המכונות מדהימות, והן גם תזכורת מדוע מיומנות האדם עדיין חשובה. מישהו צריך לדעת אכדית באמת כדי להפוך שבר שנמצא לשיר. אותו מישהו יכול להיות אתם, וזה מתחיל בחופן מילים. PRAVIEL קיים כדי לשאת אתכם מאותם סימנים ראשונים אל קריאת הדבר האמיתי, כפי שעושים חוקרי מינכן, שורה משוחזרת אחת בכל פעם.

מקורות

• Fadhil and Jiménez, "A Hymn in Praise of Babylon and the Babylonians" (Iraq, 2025)
• "המזמור לבבל" שהורכב מחדש בעזרת בינה מלאכותית (phys.org)
• מיזם הספרייה הבבלית האלקטרונית (The Conversation)
• תרגום אכדית בתרגום מכונה עצבי (PNAS Nexus, 2023)
• שחזור טקסטים בבליים שבורים ברשתות עצביות (PNAS, 2020)